סיורים בירושלים - נורית בזל
לדף הבית
יצירת קשר קישורים מעניינים לוח סיורים תמונות סיורים אחרים סיורים ספרותיים אודות

סיור בעקבות הסופר והמשורר עמיחי - סיורים ספרותיים בירושלים, בהדרכת נורית בזל
סיור עמיחי - סיורים ספרותיים בירושלים

"שכונת עמיחי", מטיול בעקבות הסופר והמשורר עמיחי - סיורים ספרותיים בירושלים, בהדרכת נורית בזל
סיור עמיחי - "שכונת עמיחי" - סיורים ספרותיים בירושלים

    לתמונות נוספות מסיור עמיחי

עמיחי - טיול בעקבות המשורר

סיור עמיחי - טיול בשכונות ירושלים בעקבות הסופר והמשורר יהודה עמיחי, המשורר המופלא שכתב הכי הרבה שירים על העיר. יהודה עמיחי השתמש ב"חלק קטן מן המילים שבמילון" כדבריו, אך היטיב לבטא את החוויות האנושיות של כולנו כמו גם את חוויות המדינה למודת המלחמות הכמהה לשלום.
השכונות מושבה גרמנית, אבו תור וימין משה יהיו הרקע לסיפור חייו, שירתו וסיפורים על משפחתו וחבריו. ננסה לפענח את סוד קסמו שהפך אותו למשורר של כולם. הסיור מלווה בשיריו של עמיחי
         חזרה לעמוד הקודם

עמיחי
יהודה עמיחי נולד ב-3 במאי 1924 בוירצבורג שבגרמניה כלודוויג פּפוֹיְפֶר.
משפחתו של עמיחי הייתה אורתודוכסית מתקדמת לפי תורתו של משה מנדלסון: "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". וירצבורג הייתה באותם ימים קהילה יהודית חזקה ופורחת, מרכז לכל היהודים בסביבה. עמיחי למד שם עברית מגיל צעיר, דבר שעזר לו להשתלב במהירות כשהמשפחה עלתה לארץ ב-1936. אביו ראה את הנולד ושכנע את כל משפחתו הענפה, כמאה איש, לקחת את רכושם ולעזוב את גרמניה. בשל כך איש מהמשפחה לא נספה בשואה.
המשפחה הגיעה לירושלים לאחר שנת מגורים בפתח תקוה ומאז נשאר עמיחי בירושלים כל חייו. עמיחי למד בבית הספר הדתי "מעלה". היה זה בית ספר ליברלי שלימדו בו גם היסטוריה, ספרות ושפות, ובנים ובנות למדו בו יחדיו. בגיל ההתבגרות התרחק מהדת, דבר שגרם למשבר בינו לבין אביו אך לא גרם לקרע, והקשרים ביניהם נשמרו בחום ובאהבה רבה כל חיי האב, דבר שניכר בשיריו. שירתו ספוגה בעולם הדתי ובמערכת הערכים שהיא תשתית התרבות היהודית.
במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת במצרים. לאחר שחרורו למד הוראה בכיתה מיוחדת לחיילים יוצאי הצבא הבריטי. ב-1948 התגייס ושירת כלוחם ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח. הוא השתתף בקרב הקשה בחוליקאת שם נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר – אירוע שהופיע לא אחת בשירתו ובסיפוריו.
לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ועסק כל ימיו בהוראה בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה העברית. כמו כן לימד עמיחי כמרצה אורח באוניברסיטאות שונות בעולם בהן אוניברסיטאות ניו יורק, קליפורניה, ברקלי וייל. הוא סירב לעשות את כתיבת השירה למקצוע כדי שיהיה חופשי לכתוב על כל נושא בדרך הנראית לו.
ב- 1955 יצא ספרו "עכשיו ובימים האחרים" וחולל מהפכה בשירה העברית. משירת ה"יחד" של משוררי דור המלחמה עבר עמיחי לשירת היחיד המדבר על עצמו ועל תחושותיו. מהמסר של אלתרמן שהלוחמים מגישים לעם את המדינה על "מגש הכסף" בכל מחיר ל"אני רוצה למות על מיטתי". ב- 1957 קיבל עמיחי את פרס שלונסקי על ספר זה. עמיחי זכה, לצד פרסים רבים בחו"ל, בפרסים נוספים, בהם: פרס ברנר ב-1969, פרס ביאליק ב-1976 ופרס ישראל לשירה ב-1982. עמיחי היה ראשון משוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, בשל המהפכה בסגנון, בלשון ובתכנים שבשירתו.
ספריו הם רבי מכר ותורגמו לכ-40 שפות.
בשנת 1994 הזמין יצחק רבין את עמיחי ללוותו לטקס קבלת פרס נובל לשלום, ובטקס קרא את השיר "אלוהים מרחם על ילדי הגן".
לעמיחי בן - רון מנישואיו הראשונים לתמר, ובן ובת - דוד ועמנואלה מנישואיו לחנה.
עמיחי נפטר ב-22 בספטמבר 2000 ונקבר בעירו "ירושלים, עיר נמל על שפת הנצח", בבית הקברות בסנהדריה, שם קבורים גם הוריו.
משרד החינוך ועיריית ירושלים מעניקים מדי שנה פרס שירה לזיכרו של עמיחי.
ארכיונו הספרותי נמצא באוניברסיטת ייל, במחלקה לשירה עולמית.


חזרה לעמוד הקודם