שכונות בירושלים
עין כרם, שכונת הבוכרים, רחביה וטלביה – אלו הן אך מעט מן השכונות בירושלים, שלכל אחת מהן אופי משלה וסיפורים אנושיים רבים. השכונות לובשות מראה אחר בזמנים שונים, ולכן ניתן לחזור אליהן שוב ושוב. השכונות מספקות שפע מסלולי טיול בעיר, כגון:
שכונת הבוכרים: "גברים ונשים כמגדלים, גבוהים ושמנים, לבושים אלה גם אלו גלימות משי מבריקות, הנשים – בכל קשת הגוונים והגברים – בלבן לבן". כך מתוארים תושבי השכונה על ידי הסופרת תקווה שריג. נספר עליהם ועל תולדות שכונתם "רחובות" שבתיה המרווחים והמתוכננים הוקמו ב-1894.
רחביה: שכונת גנים שנוסדה בתקופת המנדט ותושביה היו שמנה וסלתה של העיר: מנהיגי הישוב כמו הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו – רחל ינאית, ד"ר מנחם אוסישקין – ראש הקרן הקיימת, ד"ר ארתור רופין – ראש מחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית, אנשי רוח כפרופ' הוגו ברגמן – מקים הספרייה הלאומית והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית, פרופ' גרשום שלום הקבליסט, המשורר אברהם בן-יצחק סונה, הפרופ' ארנסט סימון ועוד ועוד. סיפורי האנשים שגרו בשכונה על רקע הבתים היפים שבנו, ביקור במוסדות הציבור שבשכונה – המוסדות הלאומיים והגמנסיה העברית הם רק חלק מסיור זה.
חזרה לראש הדף

צבעים וטעמים בשוק מחנה יהודה
טיול בשוק "מחנה יהודה"הוא חווייה לכל החושים ויש בו גם היסטוריה והרבה סיפורים אנושיים.
בסוף התקופה העותמאנית היה האזור מגרש ריק בבעלותו של הבנקאי ולירו. לתושבי השכונות היהודיות שהתפתחו לאורך הדרך הראשית, דרך יפו, היה רחוק להגיע עד לשווקים של העיר העתיקה שבתוך החומות. גם הפלאחים שהביאו סחורתם מליפתא ומעין כרם שמחו, שיכלו לקצר דרכם ולמכור סחורתם כאן, וכך התפתח באזור "שוק ולירו" או "שוק בית יעקב" כשם השכונה המערבית לו. מוקדם בבוקר היו הפלאחים מגיעים עם סחורתם, רכובים על חמורים, או, מה שהיה קורה בדרך כלל, הפלאחיות היו מביאות את הסחורה בסלים שנשאו על ראשיהן. את הירקות והפירות היו מניחים בארגזים או בסלים על הקרקע, ותושבי השכונות שמסביב היו מגיעים לקניות. לא הייתה תשתית: בקיץ בחום ובחורף בבוץ ובקור התנהל לו השוק. כדי לתקשר למדו המוכרים והמוכרות לאדינו, יידיש ועברית ואנשי השכונות למדו ערבית. במשך הזמן נבנו סככות ארעיות, שהפכו קבועות עם הזמן. השוק הלך וגדל, בעיקר בשל "המאורעות", שגרמו לאנשים לחשוש ולהגיע לעיר העתיקה. הסוחרים התחלפו – יהודים תפסו את מקום הפלאחים הערבים, והבריטים דרשו למסד את מבני השוק. ועד העיר ירושלים עזר לקבוצת סוחרים שהתארגנה לבנות חנויות במקום השוק המאולתר.
בין בוני השוק החדש היה גם אליהו בנאי – סבם של בני בנאי המפורסמים. לו ולבנו גם היתה חנות ירקות ובית המשפחה היה גם הוא בשוק. מאז עבר השוק שינויים ותהפוכות. בשנים האחרונות ניתן למצוא בשוק, לצד דוכנים מסורתיים של ירקות, דגים ובשר, גם חנויות אופנה, חנויות אתניות ומוצרים יוקרתיים מהארץ ומהעולם. אפשר לאכול בו מאכלים המבושלים על פתיליות או לשבת בבתי קפה שלא היו מביישים אף את רחוב שינקין בתל-אביב. בסיור, בנוסף למראות, נשמע את סיפורי המקום ואף נטעם מהטעמים של שוק שמח זה.
חזרה לראש הדף

אדריכלות ורכילות ברחוב הנביאים
רחוב הנביאים, שכינוייו הם גם "רחוב הקונסולים" ו"רחוב בתי החולים", נבנה במחצית השניה של המאה ה-19, עם היציאה מחומות העיר העתיקה. לרחוב צביון קוסמופוליטי משום שנבנה ע"י נציגי מדינות נוצריות, ביניהם רוסים, צרפתים, איטלקים, גרמנים, אתיופים ואנגלים. יוזמת הבנייה על ידי המעצמות נבעה מרצונן לתפוס חזקה בשטח שיתפנה בקרוב, על רקע חולשתה של האימפריה העותמאנית (שכונתה "האיש החולה על הבוספורוס") לאחר 400 שנות שליטה. נבנו מבני ציבור גדולים, כגון בתי חולים ובתי ספר יחד עם בתי פאר פרטיים. הבנייה הייתה באיכות משובחת ועל כן נשאר הרחוב ברובו כפי שהיה. ברחוב הנביאים גרו שמנה וסלתה של הישוב: סופרים, רופאים, ציירים ומנהיגי הישוב. אנו נטייל בין הבתים המפוארים ונשמע סיפורים על "האיש עם הפלרינה", בוריס שץ מייסד בצלאל, על העיוור שראה את ירושלים טוב יותר מכל אדם אחר בעיר, הוא מורה הדרך אברהם לונץ שייסד כאן את בית חינוך העוורים הראשון, על לאה אבוג'דיד היפה בבנות ירושלים שנישאה לבנו של אליעזר בן יהודה, איתמר בן אב"י, אחרי שאיים מעל דפי העיתון שערך כי יתאבד אם לא תנשא לו. כמו כן נספר על הציירת אנה טיכו, שלפי דברי הסופר עגנון בחר בעלה במקצוע רפואת העיניים, רק כדי שיוכל לפקוח עיני אנשים לראות את ציוריה היפים. נספר גם על רחל המשוררת, קונרד שיק הארכיטקט והרב קוק שגם הם גרו ברחוב. ביקור ברחוב משלב מראה עיניים מרהיב ומעניין מלווה בסיפורי חיים פיקנטיים ומעוררי דמיון.
חזרה לראש הדף

תשעה קבין של יופי
נוף ואווירה בין משכנות שאננים לכותל. שירים, שירה וסיפורים ילמדו אותנו באופן חווייתי את סיפורן של השכונות הציוריות משכנות שאננים וימין משה. נשוטט בשכונות, נטייל בין הבתים היפים, נכיר את התושבים וננסה להבין מדוע השכונות נשארו כל-כך יפות גם אחרי שנים כה רבות ואחרי תחלופה של תושבים. נטייל דרך ג'ורת אל-ענב, הרובע היהודי וטיילת הגגות ונסיים באווירה המיוחדת של ירושלים בכותל המערבי.
טיול הפוך – במקום לצאת מהחומות כמו יהודי ירושלים במאה ה-19, נתחיל מחוץ לחומות ונשוב אל הרובע היהודי ולכותל המערבי. נצא ממשכנות שאננים היפה, השכונה הראשונה מחוץ לחומות שנבנתה ביזמת השר משה מונטפיורי בשנת 1860, לאחר שנצפה על הנוף הנשקף ממרפסת השכונה – גיא בן הינום, הר ציון וחומת ירושלים. נראה את הכרכרה שבכמותה השתמש השר מונטפיורי ואת טחנת הרוח שאת מנועיה הביא השר מהעיר ראמסגייט בה גר, כדי לבנות טחנת רוח לרווחת תושביה היהודים של ירושלים שמזונם העיקרי באותה תקופה היה לחם. נטייל בימין משה, שכונה שנבנתה ב-1893 מכספי קרן משה ויהודית מונטפיורי, וחיו בה בהרמוניה רבה ספרדים ואשכנזים. נחלוף על פני ג'ורת אל ענב, שכונה קטנה עליה סיפר הסופר עגנון שאפילו גנבים לא הגיעו אליה בשל עוניים של תושביה. בשער ציון נספר על סולימאן הגדול שבנה את חומות העיר, ודרך הרובע היהודי נטפס לטיילת הגגות לתצפית מרהיבה ונסיים בסיפורי הכותל המערבי.
חזרה לראש הדף

צופים על ירושלים
"ירושלים הרים סביב לה", מהם ניתן לצפות על יופייה של העיר ולהכיר את עברה. סיפורה של ירושלים נבנה מתצפית לתצפית, ובסוף הסיור תכירו על קצה המזלג את ההיסטוריה של העיר.
נצפה על העיר מנקודות תצפית שונות בהן מתגלה ירושלים בכל הדרה. מטיילות ארמון הנציב נוכל לזהות את עיר דויד – אותה כבש מידי היבוסים ובה הקים את בירתו לפני יותר משלושת אלפים שנה. נראה את נופי מדבר יהודה, וביום שהראות בו טובה, אף את ים המלח. מהר הצופים נשקיף על "ירושלים של זהב" – נוף הר הבית מתגלה בכל תפארתו וממחיש לנו את חשיבות העיר לשלוש הדתות המונוטאיסטיות. מרמת רחל נראה את ההרודיון ואת בית לחם ונספר על גבולה של עיר שהרים סביב לה.
חזרה לראש הדף

חנוכה, חג יפה כל כך...
כל מה שרצינו לדעת על חג החנוכה ולא ידענו שיש מה לדעת בכלל... ממתי חוגגים את החג? מה השינויים שחלו בו בתקופות השונות ובזרמים השונים של היהדות? מה מדגישים החרדים ומה הדגישה הציונות? והנס – האם קרה לנו? על רקע החנוכיות הנדלקות אט אט בשכונות הירושלמיות נספר על הלכות ומנהגים כגון: מי מדליק ולמה? כמה מדליקים והיכן? מתי מדליקים ומה שרים?
כל דור ודור וחג החנוכה שלו. חג החנוכה בימי החשמונאים, עת היו היהודים בארצם נחוג בדרך אחרת ומסיבות אחרות מאשר בתקופה בה היו היהודים בגלות. נראה את הקשר של הציונות המתחדשת לחג המכבים ומה מדגישים הזרמים החרדיים. כל זאת בשכונות הנראות חגיגיות והדורות כשהחנוכיות נדלקות עם ערב מחוץ לבתים לפרסום הנס.
חזרה לראש הדף

למי צלצלו הפעמונים?
בין אור לחושך נטייל בגן הפעמון ונספר סיפורו, נעפיל אל מגדל ימק"א, נכיר את הפעמונים המיוחדים המסתתרים במגדל ונצפה אל הנוף המרהיב הנשקף ממנו. נמשיך בין מבנים וחצרות עם סיפורים מרתקים ולא תמיד מוכרים, ונסיים בכנסייה ובפינת חמד מפתיעה על גבול שכונת רחביה.
פעמון הדרור, שהוא העתק הפעמון בפילדלפיה, שוכן לו בשלווה בגן עם סיפור מרתק. מגדל ימק"א, שאבניו וסיפור בנייתו משלבים את סיפור התפתחות ירושלים בתקופת המנדט, יחד עם סיפור יחסי ערבים-יהודים באותה תקופה וסיפור אדריכלי-נוצרי מרתק יהיו תחנתנו הבאה. פעמוני ימק"א נחשבים בעלי איכות צליל מיוחדת וכמותם מעטים בעולם. בדרכנו לשכונת רחביה שם נגלה פעמונים נסתרים בכנסייה נסתרת, נעבור על פני מבנים מרשימים ברחוב אגרון: מלון פאלס, לשעבר, מנזר האחיות של המחרוזת ומבנה טרה סנטה.
חזרה לראש הדף

אל עמק הרפאים
עמק רפאים הוא הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית, שכונה שהוקמה ע"י הטמפלרים – נוצרים-גרמנים בעלי חזון. עם השנים בנו בה את בתיהם גם ערבים שרצו באיכות חיים ועם קום המדינה שוכנו בה עולים חדשים. יהודה עמיחי, דן בן-אמוץ, חנוך ברטוב ועוד רבים אחרים סיפרו על השכונה בה גרו. נשמע מה כתבו, נראה את הבתים היפים שנבנו בעבר ומה קורה בשכונה היום. בסיום – נפתח שער לגן נעול...
חזרה לראש הדף

נחלאות ואות ועוד
משכנות, מזכרת משה, אוהל משה, בתי מונקאטש וזכרון טוביה הן אחדות משכונות קטנטנות וציוריות, שהטיול בהן מרחיב לב, מזכיר ימים עברו ומשלב סיפורים ומראות מגוונים. במרחק דקות אחדות ממרכז העיר, בסמיכות לשוק מחנה יהודה, מתנהלים חיים שלווים, והשקט מופר רק ע"י המטיילים. סיפורן מסופר בסימנים (כמו מכסי ביוב והכתוב עליהם, עיטורי בתים ועוד), שאם רק נשים לב אליהם ונדע "לקרוא אותם" נלמד רבות על העבר של השכונות.
חזרה לראש הדף

גן גנים...
מ"מזרקת האריות" אל "מערת האריה" בנוף טובל בירק, נספר סיפורים על דרקון ונסיכה, אריות, צפרדעים ואוניברסיטה נשכחה. נטייל עם "הדודה אווה" של אמנון דנקנר, עם יהלי מ"שלושה ימים וילד" של א.ב יהושע ועם "נוצות" ו"חבלים" של חיים באר. כל אלה בטיול מגן הפעמון דרך גן בלומפילד, גן גוזלן ובריכת ממילא לגן העצמאות.
חזרה לראש הדף