סיורים בירושלים - נורית בזל
לדף הבית
יצירת קשר קישורים מעניינים לוח סיורים תמונות סיורים אחרים סיורים ספרותיים אודות

צבעים, טעמים וריחות בשוק, בסיור בשוק מחנה יהודה, הסמוך לנחלאות ושהיה גם ביתו של יוסי בנאי. הסיור הוא גם קולינארי. סיורים וטיולים בירושלים, בהדרכת נורית בזל.
צבעים, טעמים וריחות בשוק - סיור בשוק מחנה יהודה - סיורים בירושלים

השוק ממעוף הציפור, בסיור שוק מחנה יהודה, הסמוך לנחלאות ושהיה גם ביתו של יוסי בנאי. הסיור הוא גם קולינארי. סיורים וטיולים בירושלים, בהדרכת נורית בזל.
השוק ממעוף הציפור - סיור בשוק מחנה יהודה - סיורים בירושלים

    לתמונות נוספות של שוק מחנה יהודה

שוק מחנה יהודה – צבעים ריחות וטעמים

סיור בשוק מחנה יהודה הוא חגיגה לחושים ויש בו גם היסטוריה והרבה סיפורים אנושיים ולכן הפך בשנים האחרונות יעד טיולים פופולרי. אפשר למצוא בשוק לצד דוכנים מסורתיים של ירקות, דגים ובשר גם חנויות אופנה, חנויות אתניות ומוצרים יוקרתיים מהארץ ומהעולם.
סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה
הוא כיף אמיתי: אפשר לאכול במחנה יהודה מאכלים המבושלים על פתיליות אך גם לאכול במסעדות עם אוכל מהעולם, או לשבת בבתי קפה שלא היו מביישים אף את בתי הקפה של תל-אביב. השוק החל כבר בשלהי התקופה העותמאנית ומאז עבר שינויים ותהפוכות. שוק מחנה יהודה משמר את ההיסטוריה שלו אך גם מתחדש בכל יום וכיף לטייל בו שוב ושוב. בסיור, בנוסף למראות, נשמע את סיפורי המקום ואף נטעם מהטעמים של שוק שמח זה.

         חזרה לעמוד הקודם

ההיסטוריה של שוק מחנה יהודה היא כבר בת יותר ממאה שנה אך השוק לא קפא על שמריו, התחדש מפעם לפעם וזה סוד קסמו. עקבות ההיסטוריה מתגלים בטיול בשוק מחנה יהודה בכל פינה, אך בסיור נראה גם מה השינויים שחלו בו במשך השנים. נתחיל את הטיול ברחוב יפו פינת רחוב מחנה יהודה (יפו 192 – בנק דיסקונט). כאן הייתה ההתחלה!
המגרש שעומדים עליו היום הבנק וסביבבתו היה מגרש של הבנקאי ולירו – אחד מעשירי ירושלים. זה האזור שהשוק החל להתהוות בו בשנות השבעים של המאה ה-19. לתושבי הנחלאות, השכונות היהודיות שהתפתחו לאורך הדרך הראשית, דרך יפו, היה רחוק להגיע עד לשווקים של העיר העתיקה שבתוך החומות. גם הפלאחים שהביאו סחורתם מליפתא ומעין כרם שמחו שלא היו צריכים ללכת רחוק ויכלו למכור סחורתם כאן, וכך התפתח באזור "שוק ולירו" או "שוק בית יעקב" כשם השכונה המערבית לו. מוקדם בבוקר היו הפלאחים מגיעים עם סחורתם, רכובים על חמורים, או, מה שהיה קורה בדרך כלל, הפלאחיות היו מביאות את הסחורה בסלים שנשאו על ראשיהן. את הירקות והפירות היו מניחים בארגזים או בסלים על הקרקע, ותושבי השכונות שמסביב היו מגיעים לקניות. לשוק מחנה יהודה לא הייתה תשתית: בקיץ בחום ובחורף בבוץ ובקור התנהל השוק. כדי לתקשר עם תושבי הנחלאות למדו המוכרים והמוכרות של השוק לדינו, יידיש ועברית ואנשי שכונות הנחלאות למדו ערבית. במשך הזמן נבנו סככות ארעיות, שהפכו קבועות עם הזמן. עוד על סיור בנחלאות.
כאשר התחילה תקופת המנדט, רצו הבריטים "לעשות סדר בבלגן". הם הביאו את הלורד אשבי – אדריכל אנגלי ידוע, שהכין תכנית יפה, אך זו לא יצאה לפועל. בסיור ניכנס לרחוב מחנה יהודה ונלך עד פינת רחוב התפוח שם נמשיך ונעקוב אחר התפתחות השוק.

רחוב התפוח
שוק מחנה יהודה הלך וגדל, בעיקר בשל המאורעות שגרמו לאנשים לחשוש ולהגיע לעיר העתיקה. בשל המאורעות התחלפו הסוחרים בשוק מחנה יהודה – יהודים תפסו את מקום הפלאחים הערבים, והבריטים דרשו למסד את מבני השוק. ועד העיר ירושלים עזר לקבוצת סוחרים שהתארגנה לבנות חנויות במקום השוק המאולתר. בטיול נלך לאורך רחוב התפוח, ניהנה מהצבעים ומהריחות. נשקיף על פתחי החנויות, מעל כמה מהם שרדו שמות הבעלים הראשונים שלהם שהיו מהעדה הפרסית. באחת החנויות ברחוב התפוח הייתה חנות הירקות של אליהו בנאי, אביהם וסבם של בני משפחת בנאי המפורסמת (היום זו חנות דגים). סבא אליהו היה מבוני שוק מחנה יהודה. הוא בנה למשפחתו ארבע חנויות, שלוש השכיר ובזו שברחוב התפוח מכר, יחד עם בנו מאיר בנאי, ירקות ופירות. אין פלא שחיים בנאי – אחד האחים המפורסמים – היה לא אחר מאשר "אלברט פירות" המוכר, שפירסם את היתרונות שבאכילת פירות וירקות. בפינת רחוב התפוח ורחוב עץ חיים נוכל לטעום אצל "מלך החלווה" אחד מסוגי החלווה הרבים והמעניינים – עם פיסטוקים, שוקולד, גרגרי קפה ועוד.

רחוב עץ חיים
על דרך יפו נבנתה ישיבה גדולה – ישיבת "עץ חיים", פרנסי הישיבה בנו חנויות לאורך הצלע הצפונית והצלע המערבית של הישיבה. חנויות אלו הושכרו ושכר הדירה שהתקבל עזר במימון הוצאות הישיבה. היום פונתה הישיבה ובמקומה נבנים שני גורדי שחקים... בטיול נפנה ימינה לרחוב עץ חיים, ניהנה מריחות הירקות, הפירות והעוגות ונפנה שוב ימינה ברחוב האגס.

רחוב האגס ומשפחת בנאי
שם זה הוא אסוציאציה למשפחת בנאי, שאת ה"באסטה" שלהם פגשנו ברחוב התפוח. מימין נוכל לראות דלת צרה וירוקה עם מגן דויד בראשה – זה בית משפחת בנאי, בית קטן ודל, אך מלא חום, אהבה וסיפורים, בית המוכיח שאין צורך בעושר כדי לגדל ילדים מוצלחים ומוכשרים. שוק מחנה יהודה הוא המקום אותו הכיר יוסי בנאי יותר מכל. ברחובות השוק העמיד בילדותו לא פעם ארגז עץ וחבריו – סימון, מואיז, רחמים טייארה ואחרים ישבו מסביב ושתו בצמא את מילות ההצגות שאחיו חיברו בבית ושהוא הציג לילדים. אותם ילדים היו הראשונים שהכירו בכישרונו המבורך של יוסי בנאי. יוסי בנאי כתב על הבית ועל השוק שירים רבים בספרו "כשאמא הייתה מלכה", על עזורה שבישל על פתיליות ועל עזורה מוכר המיצים, על הגמד מהשוק העיראקי ועל שועה שמכר ביסקוויטים שבורים. בית משפחת בנאי נהרס בשני פיגועים בשנת 2000. בפתח הרחוב תלויות מילות השיר הידוע של אהוד בנאי המספר על "רחוב האגס אחד" – בית סבתו של אהוד שבשוק. בטיול נתרשם ממגוון החנויות שברחוב: חנות ירקות קטנה ויפה לצד מסעדה בשם "האגס אחד" (איך לא?), עם אוכל אורגני (אם תרימו ראשיכם בכניסה למסעדה, תוכלו לראות שלט המלמד, שגם חנות זו הייתה שייכת למשפחת בנאי). מולן – חנות התבלינים של פדידה, התבלינים מסודרים באופן מושך את העין, ובהמשך חנות פיצוחים וחנות הממתקים הגדולה של אזובל, עם ממתקים צבעוניים מעוררי תיאבון. בסיור נפנה בסוף הרחוב שמאלה, נלך ברחוב מחנה יהודה עד לפינת רחוב השקד שם נמשיך ונספר על ההיסטוריה של השוק ועל מה שהשתנה בו עם השנים. עוד על סיור בעקבות יוסי בנאי ומשפחתו

רחוב השקד
שוק מחנה יהודה הלך וגדל עם השנים, ונוצרו חנויות מאולתרות בהמשך השוק שכבר היה בנוי. אנשי השוק הבנוי לא ראו בעין יפה את המתחרים שלא משלמים על חנויותיהם ובשל כך יכולים למכור סחורתם במחיר זול יותר. הם התלוננו בפני הרשויות ולכן לא הייתה למתחרים אלה ברירה אלא לבנות המשך לשוק הקיים. בנק הלוואה וחיסכון נתן להם עזרה במימון ולכן נקרא השוק על שמו. כידוע, איש לא קורא לשוק בשם זה, כולם מכירים את "שוק מחנה יהודה" – השם שנתנו לו הירושלמים. אך בטיול שלנו – אם תרימו ראשיכם, תוכלו לראות מימין, בפינת הרחוב, שלט המספר על שלב ב של בניית השוק. מול שלט הכניסה – שירותי נשים. השירותים הציבוריים הראשונים שנבנו בירושלים.

בעזרת התוכן שלמעלה תוכלו לערוך טיול עצמאי בשוק, אך אם תרצו תוכלו לערוך סיור אִתי. בסיור נמשיך ברחוב זה וברחובות הסמוכים – רחובות החרוב, התות והאגוז. בסיור נפגוש לצד חנויות מסורתיות חנויות של מעצבות, תכשיטים, גבינות מכל העולם וגם – מסעדות מגוונות ובתי קפה נחמדים, שם אפשר לבלות ולנוח. אנו נערוך טעימות מהמאכלים האפייניים לשוק ונזכה לחוויה גסטונומית מיוחדת. נראה גם את הקשר ההדוק של שוק מחנה יהודה שאינו קופא על שמריו לאמנות היום. טיול ברחוב אגריפס 70 ממחיש זאת. על קיר הבניין ציור קיר המתאר את שוק מחנה יהודה מנקודת מבט מיוחדת – שוק אגדי מעט, עם נוף הפורץ למרחקים. בציור רואים כמה מסוחרי השוק. שוק מחנה יהודה נראה כל-כך אמיתי עד כי בחנוכתו העירה אחת המשתתפות: "הציור מקסים, אך למה לא סילקו את ארגז הקרטון שעל הגגון." הארגז, כמובן, הוא חלק מן הציור... במיזם שנקרא "טבולה ראסה" (קיר חלק) ושנערך לפני שנים אחדות באזור ביזמת מחלקת התרבות של ירושלים ובשיתוף סוחרי שוק מחנה יהודה ותושבי השכונה, ציירו אמנים על קירות, מסופי חשמל ואף תיקרות יצירות שיש בהן התייחסות לאזור השוק ולאנשיו. בסיור נלך בין הציורים. אחד הציורים מתאר את וון גוך, מרלין מונרו, מגריט, האישה מ"הצעקה" של מונק ועוד ועוד שבאים גם הם לקנות בשוק מחנה יהודה. עוד על סיור ציורי קיר וגרפיטי בירושלים.

לקריאה נוספת:
addyourpoint - שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה - מקום מוכר מזוית חדשה
ענת סקילי – סיור אחר במחנה יהודה

חזרה לעמוד הקודם